הא כיצד פניו. כביכול למעלה ועם כל זה עיניו ולבו למטה להחזירה לבנינה:

אמר ריב''ל. כתיב הוא ההיכל לפני ודריש לפנים היכל וכו':

תל שכל הפיות מתפללין עליו. שיחזור לנו ובכל הברכה והתפלה וכו':

בברכה. בברכת המזון ובברכת מעין ג':

בק''ש. בברכת ק''ש:

פיסקא ואם לאו וכו':

וחרנה אמר שמשם יוצאין הדיברות. שהיו כתובין בשני לוחות הברית ומונחין שם:

שמשם דבר יוצא. לעכו''ם:

דביר. במלת דביר דקרא על בית קדשי הקדשים קא דריש:

שמשם ארירה יוצא לעולם. לעכו''ם:

ארון. תיבת ארון קדריש:

שמשם הוריה יוצאה לעולם. מב''ד שבלשכת הגזית:

היא אסדא. דתני הכא היא אסכרא דתנינן בפ' הספינה היא רפסודות בלשון המקרא:

רבי יהודה אומר משמו. של ר''א בן עזריה וכו' ואיכא בין ת''ק לר' יהודה ביחיד הדר בעיר שאין שם עשרה דלת''ק אליבא דר''א בן עזריה דאמר לא תקנוה אלא בחבר עיר יחיד זה פטור ולר' יהודה משמו אין היחיד פטור אלא כשהוא במקום עשרה שהש''צ פיטרו והלכה כחכמים:

בחבר עיר וכו'. בין בציבור בין ביחיד:

מתני'. אין תפלת מוספין אלא בחבר עיר. בחבורות העיר כלומר בציבור ולא ביחיד:

מילתיה דשמואל אמר כן. ואף שמואל שמענו ממילתיה דס''ל כן דאמר מן יומי לא התפללתי מוסף משום שסמכתי על הש''צ שמוציא ידי חובתי אלא פעם אחת שמת בנו של ריש גלותא והיו כל העם טרודין ולא היו יכולין להתפלל בצבור ואז התפללתי תפלת מוסף ביחיד אלמא דהיכא דמצלו צבור היחיד פטור הוא ממוסף אבל בלאו הכי לא וכר' יודה:

גמ' הלכה כר' יודה וכו'. דאין היחיד פטור מתפלת מוספין אלא במקום שיש חבר העיר:

באיזה אמן וכו'. לאו אהכא קאי אלא משום דגרסי' להא לעיל פ''ג בהלכה ב' בזה שנכנס לבהכ''נ ומצאן עומדים ומתפללין אם יכול להתחיל ולגמור כדי שיענה אמן ובאיזה אמן וכו' מייתי לה הכא כדרך הש''ס הזה וכלומר דהכא דבמוסף איירי ואין מוסף אלא בשבת וי''ט אם כן באמן דהאל הקדוש הוא הכא דהא מסיק לעיל דלא פליגי:

לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין מוסף. והוא רוצה להתפלל של שחרית בזה יש חילוק דאם הוא יודע שהוא מתחיל וגומר וכו' דהואיל ואינו מתפלל תפלה שמתפללין הצבור אל יתחיל להתפלל עמהן אם לא יכול לגמור קודם שיתחיל הש''צ ויגיע למקום שצריך לענות אמן אחריו:

נתפלל של. שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף. והצבור הוא שמתפללין בזה אין חילוק אם יכול לגמור עד שלא יתחיל הש''צ או לא משום דחובת מוסף ג''כ עליו כמו עליהם ומתפלל עמהן:

אתת צלותא. דצבורא:

נתפלל. חוזר ומתפלל עמהן כדי להתפלל עם הציבור:

אפילו אמר ונעשה. אם לא חדש בה דבר בנוסח ברכה האמצעית אלא זה בלבד שאמר יהי רצון שנעשה לפניך וכו' וסיים במקדש השבת יצא:

ושמואל אמר. א''צ דתפלה אחרת היא לחובת היום בפני עצמה:

צריך לחדש בה דבר. בתפלת מוסף שמתפלל מיד אחר של שחרית דוקא אם יחדש בה דבר ואם לאו הוי כמתפלל וחוזר ומתפלל תפלה אחת:

ולא סוף דבר וכו'. הא דאמר ומהלך ד' אמות לאו דוקא הוא אלא אם שהא כדי הילוך ד' אמות בין תפלה לתפלה סגי:

את שמע מינה של ציפורין בציפורין. כלומר חדא דשמעינן מינה דשוק של ציפורי הוי כמו שאם היה בציפורי גופה ולמאי נ''מ להא דאמרינן בסוף פ''ק דכתובות על מתני' א''ר יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה והכשירה ר' יוחנן בן נורי לכהונה ע''פ רוב העיר כשירין כדמפרשינן התם טעמא דבקרונה של ציפורי הוה עובדא והוה תרי רובי רוב הסיעה ורוב העיר ופליגי אמוראי התם כשפירש ובעל דחד אמר אם פירש מן העיר אז הוי כפירש מן הקבוע וכמחצה על מחצה היא ולא אזלינן בתר רובא אבל אם פירש מן הפלטיא והוא שוק של צפורי הואיל ורה''ר היא לא הוי כקבוע ואזלינן בתר רובא וחד אמר דאף אם פירש מן השוק הוה ליה כפירש מצפורי גופה ולא אזלינן בתר רובא והשתא קאמר הכא דהואיל והעיד ר' יוחנן דר' ינאי לא ס''ל כהא דשמואל משום דראה אותו מתפלל מוסף בשוק של צפורי ואף שיש שם חבר העיר והרי בשוק היה המעשה ולא בתוך העיר אלא ש''מ דשוק של ציפורי כציפורי גופה הויא וה''ה לדינא דהתם דשדינן שוק של ציפורי בתר ציפורי גופה לחומרא ואם פירש משם לא אזלינן בתר רובא:

את שמע מינה תלת. וקאמר הש''ס דמהאי דאמר ר' יוחנן ש''מ תלת מילי לדינא:

מילתיה דר' יוחנן. וכן שמענו מדר' יוחנן שאמר שראה לרבו ר' ינאי שהיה עומד ומתפלל שחרית בשוק של ציפורי והלך ד' אמות וחזר ומתפלל שם מוסף ומשום שצריך להפסיק מעט בין תפלה לתפלה כדלקמן ומיהת שמעינן דלא כשמואל דכי אין חבר עיר בציפורין ודאי דאיכא ואפ''ה התפלל מוסף ביחיד:

מיליהון דרבנן. הני דלקמן פליגין עליה דשמואל דאמר ר' יעקב בר אידי דברועים ובקייצים שומרי מוקצת התאנים האי מתניתא. כלומר דלאינהו הוא שאמרו שהש''צ מוציא ידי חובתן לפי שאלו הן בשדה תמיד ואינם בקיאים בתפלה וא''כ לא אמרו אלא ברועים ובקייצים בלבד הא שאר כל האדם חייבין להתפלל מוסף ואפילו במקום שיש חבר עיר דלא כשמואל: